אני מאמינה בניסים?

בחמישי הקרוב בדיקת ה MRI החוזרת.
הבדיקה הזו תראה את יעילות הטיפול שענבר קבלה עד היום.
אם הגידולים התכווצו משמעותית,
תנותח עכשיו.
אם התכווצו אבל לא מספיק,
תעבור עוד ששה שבועות של כימו'.
ואם הם לא קטנו בכלל, או אפילו גדלו...
ביופסיה.

בכל מקרה, גם אם יתברר שאכן מדובר ב WILLMS TUMOR,
גם לזה יש כמה סוגים...
לדברי הרופאה, הסוג הפשוט ביותר יצריך טיפול כימותרפי של כששה חודשים...
אמנם עם תרופות קלות יחסית, אבל ששה חודשים.
זה ארוך!!!
וזו האפשרות הטובה ביותר.

כמובן שיש עוד אפשרות.

שההדמיה תראה שהכל נעלם.
או מקסימום התכווץ פלאים.
ויגידו:
היי, בכלל אין טעם לנתח!
ויחליטו לעשות סבב נוסף ,
רק ליתר בטחון.
וזהו.
הפרק הזה ייסגר מאחורינו לנצח.

הרופאה הסתכלה עלי במבט מוזר,
ספק ברחמים, ספק בדאגה.
אבל אני בשלי והיא בשלה.
אם לא אני אאחוז חזק בתקווה, אז מי?

ואני בעצמי כל הזמן מתלבטת,
האם עדיף לי להכין את עצמי לרע מכל ולהיות מופתעת לטובה?
או להאמין באמת ובתמים לנס...ולקחת סיכון להתאכזב?

כי ניסים קורים.
הם קורים לאחרים.
וגם סרטן קורה לאחרים.
וסרטן קרה לנו.
אז גם נס עשוי לקרות לנו.
לא ככה?

http://www.youtube.com/watch?v=8yfWmcGlVn8